בדיקת טביעת אצבע של קובץ

1. 01בחרו קובץגוררים או מחפשים במכשיר. כל סוג קובץ מתאים, כי הכלי קורא בייטים גולמיים ולא מנסה להבין את הפורמט.
2. 02בחרו אלגוריתםהתאימו למה שהמפרסם השתמש בו. SHA-256 הוא הנפוץ ביותר בהפרש ניכר, ואורך הערך מסגיר באיזה אלגוריתם מדובר.
3. 03הדביקו את הערך הצפוילא חובה. עם הערך מקבלים תשובה ברורה של תואם או לא תואם, במקום להשוות 64 תווים בעין.
4. 04קראו את התשובה"תואם" אומר שהעותק שלכם זהה בייט אחר בייט לזה שהערך מתאר. "לא תואם" אומר שהוא אינו כזה, וכדאי להוריד שוב.

• אימות של קובץ התקנה או ISOפרויקטים מפרסמים טביעת אצבע בדיוק כדי שתוכלו לוודא שהקובץ שקיבלתם הוא הקובץ שהם שחררו.
• בדיקה שהעברה גדולה הגיעה שלמהמחשבים את הטביעה בשני הקצוות. ערכים זהים אומרים ששום דבר לא אבד ולא השתנה בדרך.
• אישור ששני קבצים באמת זהיםאותה טביעה פירושה אותם בייטים. זו בדיקה חזקה הרבה יותר מהשוואת שם וגודל.
• תיעוד טביעת אצבע של קובץרושמים את הערך עכשיו, וכך אפשר להוכיח בהמשך אם הקובץ השתנה מאז.

• ערך SHA-256 שתואםהערך בן 64 התווים מדף ההורדה מתיישר בדיוק עם העותק שלכם. שום דבר לא השתבש בדרך.
• אי-התאמהתו אחד שונה, ולכן הקובץ שונה. הורידו אותו שוב לפני שאתם פותחים או מריצים אותו.
• אלגוריתם לא נכוןערך SHA-256 בן 64 תווים שהודבק בזמן ש-SHA-512 נבחר יסומן כערך לא תקין לאלגוריתם הזה, ולא כאי-התאמה.

• קחו את הערך מהמקום הנכוןערך שפורסם באותו עמוד שנפרץ ושהוא אמור להגן עליו לא מוכיח דבר. אם המפרסם מציע רשימה חתומה או מאוחסנת בנפרד, העדיפו אותה.
• אותיות גדולות ורווחים לא משניםההשוואה אינה מבחינה בין אותיות גדולות לקטנות, ורווחים מסביב מתעלמים. הדבקה מטרמינל או מדף אינטרנט שתיהן יעבדו.
• אי-התאמה היא לא תמיד תקיפההורדה שנקטעה שכיחה הרבה יותר מקובץ שזויף. הורידו שוב קודם; אם עדיין אין התאמה, עצרו ובדקו.
• התאימו את האלגוריתם לערך שפורסםSHA-256 הוא 64 תווים הקסדצימליים, SHA-384 הוא 96, SHA-512 הוא 128 ו-SHA-1 הוא 40. אם הדף לא מציין, ספרו את התווים.

פונקציית גיבוב קריפטוגרפית הופכת כל קובץ לטביעת אצבע באורך קבוע. שינוי של בייט אחד בכל מקום משנה את הטביעה לחלוטין, ולכן ערך זהה הוא ראיה חזקה לכך ששני קבצים זהים בייט אחר בייט. מה שהיא לא מוכיחה זה שהקובץ בטוח או שהוא הגיע ממי שאתם חושבים: היא רק קושרת את העותק שלכם לערך שמישהו פרסם. אם תוקף שולט גם בקובץ וגם בערך, התאמה ביניהם לא אומרת דבר. לכן המקום שממנו הגיע הערך חשוב לא פחות מהערך עצמו.

ה-Web Crypto API של הדפדפן לא מממש MD5, וצירוף מימוש עצמאי כדי להציע אותו היה אומר לשלוח קוד קריפטוגרפי משלנו עבור אלגוריתם שנשבר לחלוטין. לא מעט אתרים עדיין מפרסמים ערכי MD5, ולזיהוי הורדה פגומה הוא אמנם לא חסר תועלת, אבל זו לא סיבה מספקת להוסיף תלות חדשה. SHA-1 כן נכלל כי Web Crypto כבר תומך בו והורדות ותיקות עדיין מציינות אותו, והוא מסומן כמיושן בדיוק מאותה סיבה.

פונקציית הגיבוב של Web Crypto מקבלת את כל הקלט בבת אחת ואין לה מצב זורם או מצטבר, ולכן הקובץ כולו חייב להיכנס לזיכרון הדפדפן בזמן החישוב. זו הסיבה שיש מגבלת גודל של 128MB ולא שדה ללא הגבלה. המגבלה נמוכה בכוונה: אותו דף צריך לעבוד גם בנייד, שם מרחב הזיכרון הוא שבריר מזה של מחשב שולחני, ואופן הכישלון של כיוון גבוה מדי הוא לשונית שקורסת ולא לשונית איטית. זו גם הסיבה שאין סרגל התקדמות: הדפדפן לא מדווח על התקדמות במהלך החישוב, וסרגל מונפש שאינו מודד דבר היה שקר לגבי מה שקורה. קבצים גדולים יותר מתעכבים רגע מורגש ואז מסתיימים. שום דבר מזה לא משנה היכן העבודה מתבצעת: הקובץ עדיין נקרא ומחושב במכשיר שלכם ואינו מועלה.

זו אינה הצהרת מדיניות אלא תיאור של המימוש: הקובץ נקרא באמצעות ממשק הקבצים של הדפדפן ומועבר ישירות ל-Web Crypto בתוך הדף. אין בקשה שנושאת את הבייטים, אין עיבוד בצד השרת ואין עותק בשום מקום. גם שם הקובץ וגם הערך המתקבל אינם נשלחים; רק עצם השימוש בכלי מגיע למערכת הניתוח.

איך בודקים טביעת SHA-256 של קובץ?

בוחרים את הקובץ, משאירים את האלגוריתם על SHA-256, והערך מופיע. כדי לאמת הורדה, מדביקים את הערך שהמפרסם ציין בשדה הערך הצפוי והכלי יגיד אם הם תואמים.

האם הקובץ נשלח לשרת?

לא. הוא נקרא ומחושב במלואו בתוך הדפדפן שלכם באמצעות Web Crypto API המובנה. אין בקשה שנושאת את הקובץ, וגם שם הקובץ וגם הערך אינם נשלחים לשום מקום.

מה המשמעות של אי-התאמה?

הקובץ שלכם אינו זהה לזה שממנו נוצר הערך. לרוב זה אומר שההורדה נקטעה או נפגמה, ולכן כדאי לנסות שוב. אם גם הורדה חדשה אינה תואמת, אל תריצו את הקובץ.

למה אין MD5?

ממשק הקריפטוגרפיה של הדפדפן לא מספק אותו, והוספת מימוש עצמאי של אלגוריתם שבור אינה עסקה משתלמת. SHA-256 הוא מה שרוב המפרסמים מציינים, ו-SHA-1 זמין עבור הורדות ותיקות ומסומן כמיושן.

באיזה אלגוריתם לבחור?

באותו אחד שבו השתמש המפרסם, כי אתם משווים לערך שלו. אם אתם מייצרים טביעה לתיעוד שלכם, השתמשו ב-SHA-256.

מה גודל הקובץ המרבי?

עד 128MB. לפונקציית הגיבוב של הדפדפן אין מצב זורם, ולכן הקובץ כולו חייב להיכנס לזיכרון בבת אחת. המגבלה נקבעה בשמרנות כדי שהכלי יתנהג בנייד כמו במחשב, ומעבר לה הוא מסרב מראש במקום להסתכן בלשונית שקורסת.

האם זה אומר לי אם הקובץ בטוח?

לא. הוא אומר לכם אם העותק שלכם תואם לערך מסוים שפורסם. קובץ תואם עדיין יכול להיות זדוני אם הקובץ של המפרסם היה כזה; הטביעה מוכיחה רק ששניהם זהים.