מחשבונים

שנה מעוברת: איך עובד מחזור 19 השנים

למה מוסיפים חודש אדר, אילו שנים במחזור מעוברות, טבלת המחזור הנוכחי, ומה זה אומר על פסח, ימי הולדת ובר מצווה באדר.

מאת Tooleemפורסם העובדות נבדקו

התשובה בקצרה

שנה עברית רגילה היא 12 חודשי ירח, כ-354 ימים, וקצרה בכ-11 ימים משנת השמש. כדי שפסח ייפול תמיד באביב, מוסיפים חודש שלם, אדר א׳, שבע פעמים בכל מחזור של 19 שנה: בשנים 3, 6, 8, 11, 14, 17 ו-19 של המחזור (הסימן: גו״ח אדז״ט). שנה מעוברת ארוכה 383 עד 385 ימים. השנה הנוכחית, התשפ״ז (5787), היא שנה מעוברת: השנה ה-11 במחזור.

לחישוב בעצמכם

ממיר תאריך עברי לועזי

הקלידו תאריך עברי או לועזי ותראו מיד לאיזה תאריך הוא מתאים, גם באדר א׳ ובאדר ב׳.

לכלי
בעמוד הזה
  1. למה בכלל צריך חודש נוסף
  2. טבלת המחזור הנוכחי (5777 עד 5795)
  3. איך בודקים אם שנה מסוימת מעוברת
  4. אדר א׳ ואדר ב׳: מה שונה ביניהם
  5. למה פסח "קופץ" בלוח הלועזי
  6. ימי הולדת ובר מצווה באדר
  7. הלוח מדויק, אבל לא לגמרי

למה בכלל צריך חודש נוסף

החודש העברי צמוד למולד הירח. אורכו הממוצע לפי חשבון חז״ל הוא 29 ימים, 12 שעות ו-793 חלקים, בערך 29.53 ימים. שנים עשר חודשים כאלה הם 354.37 ימים, ושנת השמש ארוכה מזה בכ-11 ימים.

בלוח ירחי טהור, כמו הלוח המוסלמי, החגים נודדים בכל עונות השנה. הלוח העברי לא יכול לעשות את זה: התורה מחייבת "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב" (דברים ט״ז, א), כלומר פסח חייב לחול באביב. אחרי שלוש שנים הפער מצטבר לכחודש, ולכן מוסיפים חודש שלם.

למה דווקא 19 שנה? כי 19 שנות שמש ו-235 חודשי ירח נמשכים כמעט אותו זמן. 19 שנים כפול 12 חודשים הם 228 חודשים, וחסרים 7, וזה מספר השנים המעוברות במחזור:

19 × 12 + 7 = 235 235 × 29.530594 = 6,939.69 6,939.69 ÷ 19 = 365.2468

טבלת המחזור הנוכחי (5777 עד 5795)

הרמב״ם מונה את השנים המעוברות במחזור: השלישית, השישית, השמינית, ה-11, ה-14, ה-17 וה-19 (הלכות קידוש החודש ו׳, י״א). המחזור הנוכחי, ה-305 לפי המניין המקובל, התחיל בשנת התשע״ז:

מחזור 19 השנים הנוכחי: אילו שנים מעוברות וכמה ימים יש בכל שנה
שנה במחזורשנה עבריתראש השנהמעוברת?ימים בשנה
1התשע״ז (5777)3.10.2016לא353
2התשע״ח (5778)21.9.2017לא354
3התשע״ט (5779)10.9.2018כן385
4התש״ף (5780)30.9.2019לא355
5התשפ״א (5781)19.9.2020לא353
6התשפ״ב (5782)7.9.2021כן384
7התשפ״ג (5783)26.9.2022לא355
8התשפ״ד (5784)16.9.2023כן383
9התשפ״ה (5785)3.10.2024לא355
10התשפ״ו (5786)23.9.2025לא354
11התשפ״ז (5787)12.9.2026כן385
12התשפ״ח (5788)2.10.2027לא355
13התשפ״ט (5789)21.9.2028לא354
14התש״ץ (5790)10.9.2029כן383
15התשצ״א (5791)28.9.2030לא355
16התשצ״ב (5792)18.9.2031לא354
17התשצ״ג (5793)6.9.2032כן383
18התשצ״ד (5794)24.9.2033לא355
19התשצ״ה (5795)14.9.2034כן385
שנה רגילה ארוכה 353, 354 או 355 ימים, ושנה מעוברת 383, 384 או 385. ההבדל בתוך כל סוג נובע מחשוון וכסלו, שאורכם משתנה כדי שראש השנה לא יחול בימים א׳, ד׳ או ו׳.

איך בודקים אם שנה מסוימת מעוברת

מחלקים את מספר השנה העברית ב-19 ומסתכלים על השארית. אם השארית היא 0, 3, 6, 8, 11, 14 או 17, השנה מעוברת (שארית 0 היא השנה ה-19 במחזור).

דוגמה מחושבת

האם התשפ״ז מעוברת?

5787 = 19 × 304 + 11

שארית 11 נמצאת ברשימה, ולכן התשפ״ז היא שנה מעוברת, השנה ה-11 במחזור. בדיקה הפוכה: 5788 נותנת שארית 12, ולכן התשפ״ח שנה רגילה.

למי שכותב קוד יש נוסחה מקוצרת שנותנת את אותה תוצאה: השנה מעוברת אם (7 × שנה + 1) מודולו 19 קטן מ-7. עבור 5787: 40,510 מודולו 19 הוא 2, ולכן מעוברת.

אדר א׳ ואדר ב׳: מה שונה ביניהם

בשנה רגילה אדר ארוך 29 ימים. בשנה מעוברת יש שני חודשי אדר: אדר א׳ תמיד בן 30 יום ואדר ב׳ תמיד בן 29 (רמב״ם, הלכות קידוש החודש ח׳, ה). החודש שנוסף הוא אדר א׳, והמועדים של אדר עוברים לאדר ב׳.

  • פורים נחוג בי״ד באדר ב׳ (ושושן פורים בט״ו). בהתשפ״ז זה יוצא ביום שלישי, 23 במרץ 2027.
  • פורים קטן הוא י״ד באדר א׳. בהתשפ״ז הוא חל ביום ראשון, 21 בפברואר 2027. אין בו מגילה ומשלוחי מנות.
  • בתאריך עברי שנכתב בשנה מעוברת מציינים במפורש "אדר א׳" או "אדר ב׳". "אדר" בלבד הוא תאריך של שנה רגילה.

למה פסח "קופץ" בלוח הלועזי

אחרי שנה רגילה החגים מקדימים בכ-11 ימים בלוח הלועזי, ואחרי שנה מעוברת הם מאחרים בכ-19 עד 20 ימים. כך זה נראה בפסח (ט״ו בניסן) בעשור הקרוב:

התאריך הלועזי של ט״ו בניסן, 2026 עד 2035
שנה לועזיתשנה עבריתט״ו בניסןהשנה העברית מעוברת?
2026התשפ״וחמישי, 2 באפריללא
2027התשפ״זחמישי, 22 באפרילכן
2028התשפ״חשלישי, 11 באפריללא
2029התשפ״טשבת, 31 במרץלא
2030התש״ץחמישי, 18 באפרילכן
2031התשצ״אשלישי, 8 באפריללא
2032התשצ״בשבת, 27 במרץלא
2033התשצ״גחמישי, 14 באפרילכן
2034התשצ״דשלישי, 4 באפריללא
2035התשצ״השלישי, 24 באפרילכן
הקפיצה באה בשנה המעוברת עצמה: החודש הנוסף נכנס לפני ניסן, ולכן פסח של שנה מעוברת מאחר.

בחישוב על פני כל המאה ה-21, ט״ו בניסן חל לא לפני 26 במרץ (2089) ולא אחרי 25 באפריל (2043). ראו את כל מועדי השנה במתי יוצא החג.

ימי הולדת ובר מצווה באדר

השאלה המעשית הנפוצה: מי שנולד באדר, מתי יום ההולדת העברי שלו בשנה עם שני אדרים? לגבי בר מצווה, הרמ״א פוסק שמי שנולד באדר של שנה רגילה ונעשה בן 13 בשנה מעוברת, נעשה בר מצווה באדר ב׳ (שולחן ערוך, אורח חיים נ״ה, י). מי שנולד בשנה מעוברת, התאריך שלו כבר נקבע לפי אדר א׳ או אדר ב׳.

נולד באדר: באיזה אדר חל התאריך העברי
נולד בהשנה שבה חוגגיםהתאריך שחל
אדר של שנה רגילהשנה רגילהאדר
אדר של שנה רגילהשנה מעוברתאדר ב׳ (לפי הרמ״א, לעניין בר מצווה)
אדר א׳ של שנה מעוברתשנה מעוברתאדר א׳
אדר ב׳ של שנה מעוברתשנה מעוברתאדר ב׳
אדר א׳ או אדר ב׳שנה רגילהאדר

טעות נפוצה

מי שנולד מאוחר יותר יכול להגיע לבר מצווה קודם

השולחן ערוך מביא מקרה מפתיע: ילד שנולד בכ״ט באדר א׳ וילד שנולד יום אחר כך, בא׳ באדר ב׳, באותה שנה מעוברת. אם השנה ה-13 שלהם רגילה, שני התאריכים נופלים באדר היחיד. הילד שנולד באדר ב׳ מגיע לבר מצווה בא׳ באדר, והילד המבוגר ממנו מחכה עד כ״ט באדר.

לגבי ימי זיכרון (יארצייט) של מי שנפטר באדר יש מנהגים שונים. כדאי לשאול את הרב של הקהילה. את התאריכים עצמם אפשר לבדוק במחשבון יום ההולדת העברי ובמחשבון בר ובת מצווה.

הלוח מדויק, אבל לא לגמרי

אורך השנה הממוצע שמחזור ה-19 קובע הוא כ-365.2468 ימים. השנה הטרופית, שלפיה נקבעות העונות, ארוכה כ-365.2422 ימים. ההפרש הוא כשש וחצי דקות בשנה, כלומר בערך יום אחד בכל 216 שנה. לכן פסח נודד לאט מאוד לכיוון הקיץ. בטווח של חיי אדם זה לא מורגש, ובטווח של אלפי שנים זה כבר עניין לדיון הלכתי ואסטרונומי.

לחישוב בעצמכם

ממיר תאריך עברי לועזי

הקלידו תאריך עברי או לועזי ותראו מיד לאיזה תאריך הוא מתאים, גם באדר א׳ ובאדר ב׳.

לכלי

כלים שמופיעים במדריך

מקורות

הנתונים והכללים במדריך הזה לקוחים מהמקורות האלה.

  1. משנה תורה, הלכות קידוש החודש, פרק ו׳רמב״ם, באתר ספריאאורך החודש הממוצע, מחזור 19 השנים והשנים המעוברות בו (הלכות י׳ ו-י״א).
  2. משנה תורה, הלכות קידוש החודש, פרק ח׳רמב״ם, באתר ספריאסדר החודשים המלאים והחסרים, ואורך אדר א׳ ואדר ב׳ (הלכה ה׳).
  3. שולחן ערוך, אורח חיים, סימן נ״ה, סעיף י׳שולחן ערוך עם הגהות הרמ״א, באתר ספריאבר מצווה של מי שנולד באדר, והמקרה של כ״ט באדר א׳ מול א׳ באדר ב׳.
  4. דברים, פרק ט״ז, פסוק א׳תנ״ך, באתר ספריא"שמור את חודש האביב", המקור לחובה שפסח יחול באביב.

העובדות נבדקו

כל המדריכים